אחד מהיתרונות העיקריים של חופשה בסיני הוא העובדה שהיא נמצאת ממש כאן, בחצר האחורית שלנו, במרחק כמה שעות נסיעה לכל היותר. המרחק הקצר מאפשר לנו להיות הרבה יותר ספונטניים מבדרך כלל, ואם נתקפנו דחף עז לראות שוב את ההרים הגבוהים הנושקים לים התכול, אנחנו יכולים פשוט להזמין כרטיס נסיעה (או טיסה) לאילת בבוקר, ואחר הצהריים כבר ליהנות מהשמש המדברית על אחד מחופי סיני.
גם החצייה של מעבר הגבול נותנת תחושה כאילו לא באמת נסענו לחו"ל. אנחנו רגילים שנסיעה לחו"ל כרוכה במעבר בטרמינל הענק בנתב"ג שאליו מגיעים כשלוש שעות לפני הטיסה, שגם כמובן אורכת מספר שעות בדרך כלל. אולם מעבר גבול טאבה הוא מעבר יבשתי, והחציה שלו לא אורכת יותר מחצי שעה כאשר אין עומס חריג. כל המסלול נעשה ברגל ונותן את התחושה שקפצנו רגע לשכנים כדי לבלות יחד על חוף הים לכמה ימים.
רצועת החוף של סיני היא ארוכה מאוד (כ-250 קילומטרים) וברוב המקרים אנחנו נעזרים במונית כדי להגיע ליעד הסופי (או חוצים את הגבול עם הרכב), אבל סיני כמו סיני תמיד מעניקה לנו אופציה נוספת – ממש בצמוד למסוף הגבול שוכנים שלושה מלונות מצוינים שאליהם ניתן להגיע מבלי לעלות על שום כלי רכב, אלא בהליכה רגועה של כמה מאות מטרים כשאנחנו מגלגלים בשאנטי את המזוודה מאחורינו.
טאבה סנדס, מובנפיק וטאבה הוטל (מה שהיה פעם הילטון טאבה) הם מלונות למי שרוצה ליהנות מהיתרונות של סיני, אבל לקבל את התחושה שהוא עדיין בסביבה. שלושתם מלונות בדרגת חמישה כוכבים, עם שירות מצוין, מגוון אפשרויות להעביר את הזמן (כולל קזינו בשניים מהם) ותמורה מלאה לכסף שלכם. המלונות הללו פופולריים מאוד בקרב הנופשים הישראלים, ובצדק – מתי בפעם האחרונה הלכתם ברגל לבית מלון לאחר שעברתם גבול בין מדינות?
יתרון נוסף של המלונות האלה הוא העובדה ששהייה באחד מהם פוטרת אותנו מתשלום אגרת מעבר הגבול, גם בצד הישראלי וגם בצד המצרי. משום ששלושת המלונות לא נמצאים ממש בתוך סיני, אלא צמודים למעבר הגבול (אפילו לא עוברים בנקודת התשלום המצרית בדרך אליהם), הוחלט שמי שמתארח בהם לא יצטרך לשלם את האגרה.
ולמי שעדיין לא מכיר מספיק את האפשרות הזו, הנה כמה מילים על כל אחד מהמלונות כדי להפוך לכם את ההתלבטות לפשוטה יותר. חשוב לומר שמשום הפופולריות של בתי המלון האלה, מאוד מומלץ להזמין לעצמכם מקום מראש לפני הנסיעה. אנחנו מניחים שאף אחד לא היה רוצה להגיע עד לשם, לגלות שאין מקום ולשוב על עקבותיו לאילת.
הכי ותיק – טאבה הוטל
סיפורו של טאבה הוטל מתחיל אי שם בסוף שנות ה-70, שנת 1979 ליתר דיוק, אז הוקם על ידי מדינת ישראל בשם "אביה סונסטה", בסמוך לכפר הנופש של רפי נלסון. המלון נבנה בסטנדרטים גבוהים מאוד ונחשב אז לשיא הפאר של בתי המלון בישראל. משום שבאותה השנה הגיעה מדינת ישראל להבנות ולהסכם שלום עם מצרים, נותר המלון (שנמצא כ-400 מטרים מהגבול הנוכחי) סלע מחלוקת בכל מה שקשור בהסדרי המעבר בין המדינות. גורלו של המלון הוכרע בבוררות בינלאומית בשנת 1986, בה הוחלט שהמלון ישאר בחזקת מצרים, אולם הישראלים המבקשים להתארח בו יוכלו לעשות זאת מבלי לשלם את אגרת מעבר הגבול, החלטה שנמצאת בתוקף כמובן עד היום. מספר שנים מאוחר יותר עבר המלון לבעלות של רשת הילטון שערכה בו שיפוץ ושדרוג מקיף בהתאם לסטנדרטים של הרשת. המלון היה חלק מ"הילטון" עד שנת 2016, אז הפך המלון לגרסה הנוכחית שלו – טאבה הוטל.
חללי המלון מעוצבים אדריכלית ומלאים באור טבעי המגיע מבחוץ ומעניק הרגשה נעימה ולא מלחיצה. למרות שהריהוט בחדרים מעט מיושן, רמת התחזוקה של המלון היא טובה מאוד, גם בחדרים וגם בחללים האחרים. האור הטבעי נשמר גם ברוב החדרים, מה שמבטיח גם נוף פנורמי יפהפה מהמרפסת שלהם. יש במלון גם שלוש מסעדות מצוינות ובר מפורסם בשם "נפטון" שיש לו גם דלפק חיצוני בבריכת השחיה הגדולה.
גם טאבה הוטל מציע לאורחים (וגם לא לאורחים) קזינו ותיק שפעיל מאז הועבר המלון לידי המצרים. הקזינו קצת פחות גדול מזה של טאבה סנדס ומכיל שני אולמות בינוניים בגודלם של שולחנות משחק ומספר מכונות מזל. כפר הנופש של רפי נלסון, שהיה צמוד למלון, ננטש כמובן עם החזרת השטח למצרים, אולם לאחר מספר שנים נפתח מחדש במתכונת דומה והיום הוא מכיל מספר יחידות אירוח חדשות יחסית שניתן לשכור אותן דרך המלון עצמו.
הכי יפה – מובנפיק
מלון מובנפיק טאבה הוא לא רק היפה מבין שלושת המלונות שצמודים למסוף הגבול, הוא ככל הנראה אחד המלונות היפים והטובים בסיני כולה. מובנפיק היא רשת בתי מלון שוויצרית שמפעילה עוד עשרות מלונות ברחבי העולם, 16 מהם רק במצרים עצמה. הוא מציע אירוח ברמה גבוהה מאוד, חדרים מעוצבים בקפידה, רצות חוף פרטית ושקטה, נוף פנורמי מדהים ומדשאות רחבות ידיים עם המון פינות למנוחה ואטרקציות נוספות. בחצר המלון גם שלוש בריכות שחיה, כולל אחת מחוממת ומקורה.
כשמגיעים למובנפיק, התחושה הראשונה המתקבלת היא שהגעתם לזנזיבר – השילוב בין הירוק של המדשאות, הצהבהב של החול והתכול של המים נותן תחושה של ניתוק אמיתי וחופש במובן המלא של המילה. לרגע אחד אפשר לשכוח לגמרי שישראל נמצאת פחות מ-700 מטרים צפונה מאיתנו. במובנפיק עושים מצידם את כל המאמצים כדי שבאמת תשכחו את זה, ומציעים לכם מגוון רחב של אפשרויות להעביר את הזמן בכיף: ספורט ימי, צלילה, מגרשי משחקים, ספא מפנק, חדר כושר וארגון טיולים רכובים במדבר, על ג'יפים או על טרקטורונים. גם רעבים לא תישארו במובנפיק – ברחבי המלון פועלות שלוש מסעדות עם תפריט מגוון וגם שני ברים שיגישו לכם את הקוקטייל עד למיטת השיזוף שלכם על שפת הבריכה.
הכי קרוב – טאבה סנדס
המלון הראשון שנמצא אחרי מעבר הגבול בטאבה, במרחק של כ-250 מטרים ממנו, הוא טאבה סנדס. ההליכה אליו אורכת לא יותר משלוש דקות, למרות שאם ממש תתעקשו יוכלו לשלוח אליכם נהג שייקח אתכם ללא עלות נוספת. זה לא המלון הכי מפואר בסיני, אבל הוא בהחלט עונה על הציפיות ושומר על רמה גבוהה של אירוח. זהו המלון היחיד מהשלושה שאין לו חוף פרטי, מן הסתם משום שהוא נמצא בצד המערבי של הכביש ולא בצד המזרחי (הצד של הים האדום). למרות זאת, חוף הים הקרוב נמצא במרחק של ארבע דקות הליכה רגועה עם כפכפים ומגבת על הכתף. אם לא בא לכם להסתובב יותר מידי, כנראה שהבריכה הענקית של טאבה סנדס תעשה את העבודה, וגם מועדון הבריאות שכולל חמאם טורקי וספא מפנק.
רבים מאוד מהאורחים שמגיעים לטאבה סנדס עושים זאת בגלל הקזינו שבו, שלא נופל בגודלו מבתי קזינו במזרח אירופה. עשרות שולחנו בלאק ג'ק, פוקר, רולטה ומכונות מזל פזורות באולמות הענקיים של קזינו טאבה סנדס, והוא מציע גם אולם פרטי למהמרים "כבדים" שלא קמים בבוקר בשביל הימור של פחות מ-1,000 דולר לסיבוב. כמו בכל קזינו שמכבד את עצמו, יש גם בר עשיר עם שירות עד השולחנות ומסעדה שבה ניתן לחשב את הרווחים (או ההפסדים) מעל צלחת פירות ים טריים.
החדרים שיחכו לכם בטאבה סנדס הם נעימים, מרוהטים בפשטות יחסית אך בחמימות וכמעט בכולם תהיה לכם מרפסת פרטית עם נוף לים או להרים. הצוות, וזה מאפיין גם את שני המלונות האחרים ברשימה, דובר עברית בחלקו, דבר שנשמע הגיוני לאור המספרים הגדולים של המבקרים מישראל, ואפילו לאתר האינטרנט של המלון יש גרסה בעברית.
