נכתב על ידי: רותם לוי
שמעתי הרבה מעשיות ותובנות בעניין סיני, לרבות קלישאות ומוסכמות שגרמו לי לפקפק בכל העסק. לכן, בגלל שאני בחורה שמקשיבה ומיישמת, יצאתי לבדוק 😌😌
מגישה לכם/ן על מגש של כסף + קנקן תה רותח את הבסט אוף. נתחיל מהפופולרי ביותר, בעיקר בקרב הורים, קוראי וואינט ואנשים שלא אוהבים את המזון שלהם מתובל:
"סיני מסוכנת"
ראשית, אמירה לגטימית לחלוטין לכל מי שחי במדינה סקנדינבית ולא במדינה כל כך מורכבת פוליטית, דמוגרפית וגיאוגרפית כמו ישראל – AKA קבוצת סיכון תמידית.
שנית, הבדואים שחיים שם הם מארחים מעלפים, שמדברים ברובם עברית או אנגלית, בלי שום אינטרס או שום צד פוליטי (תיכף ארחיב), מתקיימים מתיירות (וגם אלו שלא) ומאוד מזכירים ברצון לעזור לצד העילגות (החיננית!!) של ההודים 😄😄
שלישית, הצבא המצרי בכל חור, רוכשים להם הרבה כבוד ויש הרגשה מוזרה של ביטחון בכל צ'ק פוינט שלהם. הם ממש לא מחפשים אקשן. כחלק מההוויה של סיני, הכל צ'יל.
רביעית, החבר'ה הצעירים מקהיר. וואו! (תיכף ארחיב).
"נוהגים שם כמו משוגעים"
חוויות הנסיעה שלי שם מועמדות לקסומות בחיי.
נכון, היו רגעים בהם דמיינו איך כותבים עלינו בעיתון "חבורת הבנות שישבה בבגאז' של טנדר בסיני והתהפכו", ואיך אבא שלי מצקצק שהן סתומות ומגיע להן, עד שמבין שזו אני…אבל! הכבישים (במקרה שזה באמת כביש) כאלה ארוכים, רחבים ונטושים שבאמת צריך להיות מוכשר כדי לעשות תאונה. מעבר לזה שמוחמד שלנו מועמד לנהג שינהג בחתונה שלי (אחרי הנסיעה ההיא במדבר שמיליון כוכבים מעלינו ובריזה חמה ומוזיקה מהפלייליסט של יונת באוויר. וואו!). וואלה, אני נתקלת פעמיים בשבוע בנהגי אוטובוס תל אביבים הרבה הרבה פחות זהירים ומתחשבים מזה. קיצר, לא יודעת. גם לא שמענו על מקרים כאלה. עניין של מזל כנראה, או שוב, סטיגמה.
"מה יש לראות? זה כמו באילת"
כן. אבל…בתולי, שקט, מנותק, מפנק, אמיתי, אותנטי, טבעי, זול (עם סימני קריאה אחרי כל אחד מאלה).
"האוכלוסייה עוינת"
קצת על האוכ' שאנחנו נתקלנו בה, מלבד הבדואים הנ"ל: התארחנו בחושה שהבעלים הם קבוצת צעירים מקהיר, עם אנגלית שוטפת, תארים מתקדמים ושווים מאונ', שממליצים לך על הסדרות הכי חדשות בנטפליקס. כאלו שאם היו מסתובבים בתל אביב היו נראים ומרגישים כאחרוני ההיפסטרים. מהסוג שהיו חלק מהמהפכה בקהיר, הפגינו בכיכר תחריר וספגו אש מהמשטרה למען שיוויון וחופש ביטוי ונגד משטר של עוני ושחיתות. ממשפחות מבוססות, שכ"כ מעורבים ואכפתיים לעתיד והווה המדינה ושמחוברים מהחור הזה, חסר התשתיות שלהם, לפוליטיקה ולמדיה באופן שגורם לך לזוז באי נוחות בכרית הזולה הנינוחה שלך (הקוד לוויפי: 28012011, פרס לזוכים המבינים).
קיצר, כאלה…פרימיטיביים 😑 😑
"חוטפים שם קלקולי קיבה"
האוכל מדהים וטרי? כן
אתה חי במדינת עולם שלישי בסוף? כן
אז מה? קורה לטובות ביותר 😥😥
סיני. וואו!
כל מה שהסביבה מטמיעה לנו, כל החששות, הכריזה במעבר הגבול והקריזה של ההורים, הכל מתפוגג ברגע שנושמים קצת אוויר הרים צלול כתה (לא בדואי, זה 90% סוכר). תודה ושוקראן, לכל מי שהיווה/תה טריגר לטיול המדהים והמאולתר להפליא הזה. לגמרי חוזרת.
מסאלמה~
נכתב מעירוי הנוזלים שלי~
