נכתב ע"י סיון מיאו
שוב בסיני. ערב קסום יורד, התמזל מזלי וישבתי ערב שלם עם חוסיין המצרי מקהיר.
דיברנו על מהפכות הפייסבוק החברתיות מ 2011, שלהם ושלנו, ועל מדוע לא הצלחנו עדיין.
דיברנו על הצרות, הוא על סיסי ואני על ביבי. הכרנו בכך ששניהם בובות עקומות של כסף. על המשטרה והצבא האלימים בטרוף בשני הצדדים, שכבר מזמן אינם משרתי ציבור אלא שכירי חרב של אג'נדות עלומות.
כשעלה הירח המלא הגדול מזה 68 שנים והראות הייתה גרועה חוסיין התלונן על הריסוסים ממטוסים. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות- שמחתי על כך שסופסוף אינני המשוגעת היחידה שמוטרדת מזה בכל פעם שמביטה מעלה, והצטערתי מאד כשזיהיתי את העצב שלי מכך גם בפניו. צרת רבים באמת חצי נחמה…
חוסיין סיפר לי איך כשהם מדברים על יהודים הם אומרים "בני דודנו", כמונו. שנינו די נדהמנו מכך שזה הדדי ונאמר תוך הכרה טבעית באמיתות הדבר.
תהינו מתי הקווים הדמיוניים בחול יימחקו, מתי יוכל לבוא לבקר אצלי בקיבוץ ואני אצלו בקהיר.
דיברנו על הלירה הצונחת והעוני הנורא במצרים, ועל הסיבות המופרכות שגרמו לו. כאבנו את השחיתות הנוראית בשתי המדינות, איך משאבי הטבע היקרים לנו מנוצלים ללא רחם בשם בצע כסף וכוח. סיפרתי לו על צייטגייסט ועל פרויקט ונוס, הוא שמח לגלות שיש כבר תנועות משמעותיות שאולי יביאו שינוי. התפללנו ביחד ופינטזנו על יום שבו הכסף ימות ואנשים פשוט יחיו בלעדיו כשווים.
חשבנו לארגן מהפכה ביחד.
יש פער עצום בין לדעת שכלתנית שהאנשים שבצד השני של הקו הם אנשים ממש כמונו, לבין לחוות את זה בעוצמה.
בין לפגוש אדם שכל חייך סיפרו לך ששונא אותך, לבין לחוש אחווה חזקה כשמסתכלים בעיניים המוכרות שלו. עיניים דומות כל כך לשלי שאם התמקדתי בהן בלבד, ראיתי את השתקפות אור הירח המלא בהן והייתי מוכנה להשבע שהוא באמת קרוב משפחה, כל כך מאד קרוב. בן דוד שאני רק עכשיו זוכה להכיר.
וכמה מזל בעצם, שיש משפחה כל כך גדולה שאני יכולה עוד לפגוש…
כמה שהחיים יפים 
*** כמובן שלמרות הכל, הירח היה מופלא, יפה לאין שיעור מבתמונה 
