אם חושבים על זה לעומק, כנראה שלא סתם רצועת החוף של סיני מחולקת לאזורים – לכל מקום הייחוד שלו, כל אזור והאופי שלו. המלונות המפוארים של טאבה; החולות הזהובים והרכים של ביר סוויר; האווירה הצעירה של ראס א-שטן; השקט והשלווה של נואיבה; המים הצלולים של דהב; והמרכז העירוני התוסס של שארם א-שייח.
אולי המארחים הבדואים בעצם עשו את זה בכוונה, כדי שכל אחד ימצא את מקומו?
יודעים מה? שווה בדיקה 🙂
Sending