כלים רב פעמיים והחשיבות שלהם בשמירה על הסביבה

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? היו חברתיים ושתפו

במאה השנים האחרונות מאז המצאת הפלסטיק (בשנות ה-20 של המאה הקודמת), יצרו בני האדם כמות זבל גדולה ממה שנוצרה בכל המאות שקדמו לפלסטיק.

איך זה ייתכן?  

עם העלייה בייצור הפלסטיק, גבר והלך השימוש במוצרים לשימוש חד פעמי, בין אם זה שקיות פלסטיק, כוסות שתיה, קשים, כלי אוכל וכו'. התופעה יצרה פתרון נוח למדי של "עצלנות", כיוון שלא צריך לשטוף כלים אלא לזרוק אותם לפח מיד לאחר השימוש, ומשום מחירם הזול מאוד המצב הזה השתלם כמעט לכולם. אבל רק כמעט…

מחזור הפלסטיק החל רק בשני העשורים האחרונים, וגם עכשיו הוא עדיין לא רווח במספיק מקומות בעולם, מלבד באירופה. וגם לאחר שיתפשט עוד יותר – חשוב לזכור שלא כל סוג פלסטיק ניתן למחזר. רוב הפסולת שייצרנו במאה השנים האחרונות הובל אחר כבוד לבורות הטמנה. בורות ההטמנה אינם מכוסים, ועל כן במצבים של שיטפונות או רוחות חזקות, פסולת רבה מוצאת את דרכה אל מחוץ לבורות, לחיק הטבע או לים. כמות הזבל כל כך גדולה שגם בורות ההטמנה לא הספיקו, ומדינות רבות פשוט החלו לשלוח את הררי הזבל שלהם לאפריקה. לא נכביד עליכם כאן, אבל ברשת תוכלו לראות המון תמונות של אנשים באפריקה שפשוט חיים בתוך זבל שהושלך לשם על ידי מדינות אחרות.

נוסף על אלה, תמיד יש את הפסולת שמוצאת את דרכה ישירות לחיק הטבע או לים, בין אם מחוסר מודעות של אנשים היוצאים לטבע עם כלים חד פעמיים שנשארים שם, ובין אם ללא כוונת זדון כשהרוח נושאת איתה מהשולחן איזו כוס פלסטיק ריקה.
והתוצאה? לא צריך ללכת רחוק כדי לראות – יש ערימות זבל כמעט בכל מקום שנצא לטייל בו, וגם בפינות הרחוב בעיר, ואיי פלסטיק ענקיים בים שמגיעים כמעט לממדים של טקסס.

רגע, מה בעצם הבעיה עם זה?

טוב ששאלתם. ובכן, מעבר לאסתטיות של הדבר (הרי אף אחד מאיתנו לא נהנה לחיות בתוך זבל), יש עוד שתי בעיות עיקריות – הרעלה וחנק מידיים, ופליטת גזים רעילים.

תרכובות הפלסטיק השונות יוצרות חומר שלוקח לו מאות עד אלפי שנים להתכלות בטבע. איתני הטבע יגרמו לו להתפרק למרכיבים אף קטנים יותר (ודאי שמעתם על מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק) שייקח להם דורות על גבי דורות להתפרק. הפסולת גורמת לבעלי החיים לטעות ולחשוב שמדובר במזון, בגלל הדמיון של הפלסטיק למזונם (שקית פלסטיק הצפה במים, למשל, מאוד דומה למדוזה שהיא מזונם של צבי ים, דולפינים ולווייתנים). לעיתים הם אוכלים אותו בטעות בזמן ששואבים מים אל פיהם, לעיתים הם נתפסים בחבלים ורשתות, ומחקרים חדשים אף הראו שיש מינים רבים של דגים וציפורים אשר נמשכים לאכילת הפלסטיק בשל הצבע שלו. למי שאוכל את הפלסטיק התוצאה היא הרת אסון. הפלסטיק (המורכב מהמון חומרים מסרטנים) לא מתעכל בבטנם וחונק אותם עד מוות. כתבות רבות בתקשורת מציגות את הנורא מכל – חיות ים, ציפורים וחיות יבשה שנמצאו מתים לאחרונה, וכשעשו בהם נתיחה שלאחר המוות מצאו בבטנם כמויות אדירות של פלסטיק.

הבעיה השנייה היא במהלך פירוק הפלסטיק. כל חומר שמתפרק, בין אם לוקח לו כמה ימים או אלפי שנים, פולט גזים במהלך פירוקו. הגזים שפולט הפלסטיק במהלך פירוקו, בעיקר מתאן ואתילן, הם שני גזים מאוד רעילים שהם חלק מתרכובות הגזים היוצרים את אפקט החממה. נאמר בקצרה שאפקט החממה הוא למעשה שכבות של גזים רעילים הנתקעים בסטרטוספרה (שכבה הנמצאת כ-12 ק"מ מעל האדמה) ומונעים מקרני השמש לחזור חזרה אל החלל, מה שיוצר אפקט חממה על כל כדור הארץ (בדיוק כמו החממה בגינה). כתוצאה מכך אנחנו עדים בשנים האחרונות למזג אוויר קיצוני, בין אם זה חורפים קפואים, קיצים לוהטים ואסונות טבע שונים. ככל שהטמפרטורות על כדור הארץ ימשיכו לעלות, מזג האוויר יהיה קיצוני יותר ובנוסף נסכן את הצמחייה והפיטופלנקטון (שאלו למעשה יצורים האחראיים על מרבית יצור החמצן בכדור הארץ). בפשטות – אם לא יהיה מי שייצר לנו חמצן, לא נוכל להמשיך לחיות כאן.

למרות הטכנולוגיה והעידן המתקדם בו אנחנו חיים, הבית היחיד של בני האדם, צמחים ובעלי החיים הרבים הוא עדיין רק פה בכדור הארץ, ועל מנת שנוכל להמשיך ולחיות פה עוד דורות רבים, ושהדורות הבאים יוכלו גם ליהנות מהמגוון הרב והקסום של בעלי החיים והצמחייה עלינו לשנות את המצב. הוא אמנם נראה עגום, אך יש בכוחנו לשנות אותו. האי פניקס בפולינזיה הצרפתית הוא דוגמה מובהקת ליכולתו של הטבע להתגבר על הרבה מהמורות – האי פניקס הוא למעשה אינו אי, אלא אזור של 157,626 מייל מרובע מוגן. באזור נמצא האי קיריבטי ושוניות אלמוגים שהוכרזו כמתות ב-2003 לאחר התחממות המים וזיהום רב שהיה באזור. ב-2008 הוכרז האזור כשמורת טבע מוגנת, ונאסר לספינות מכל סוג לעבור בו, נאסר לצלול בו ולדוג בו. במשך השנים נעשו באזור צלילות מעקב ובדיקה, אך נראה היה שהריף אכן מת, עד שב-2015 נדהמו הצוללים שבאו לבדוק את האזור לגלות שהריף חזר לתחייה. המקרה המדהים הזה הוא הוכחה לכך שאם אכן נפסיק לזהם, הטבע יוכל להשתקם ולחזור לעצמו, אך בשביל זה עלינו לסגל לעצמו אורח חיים שבמרכזו אחריות סביבתית ולהפסיק לזהם באמת.

אז מה אפשר לעשות?

צריך גם להיות ריאליים – ברור שלא ייתכן מצב שבו כל המפעלים המזהמים בעולם ייסגרו וכל בני האדם יפסיקו לנסוע במכוניות או לטוס. אך יש פעולות קטנות שכולנו יכולים לשנות בסדר היום שלנו אשר יחוללו שינוי מהותי. גם אם נראה לנו שהשפעתנו היא מזערית – היא לא. ההשפעה היא גדולה מאוד, במיוחד כאשר מקפידים לסגל את השינוי כאורח חיים ולא בדבר חד פעמי. ככל שננהג כך יותר גם התוצאות הגדולות לא יאחרו לבוא.

דוגמה מצוינת היא הכלים החד פעמיים שאנחנו משתמשים בהם – הם מקור כל כך קריטי של הזיהום ושל הפגיעה בבעלי החיים, כך שמספיק מעבר לשימוש כלים רב פעמיים כדי לא רק לצמצם את הררי הפסולת האדירים, אלא גם להקטין באופן משמעותי את ייצור הכלים החד פעמיים על ידי המפעלים המזהמים, משום הירידה בביקוש (הייצור הוא הרי נגזרת של הביקוש). אוסטרליה לדוגמה אסרה על שימוש בשקיות פלסטיק ב-2009, ותוך שנתיים כבר הייתה ירידה של 60% (!) בכמויות ייצור שקיות הפלסטיק. גם תהליך יצור הפלסטיק הוא תהליך מזהם מאוד, והפסקתו תפחית מאוד את כמות גזי החממה הנפלטים לאוויר.

נכון, שטיפת כלים היא כנראה לא אחת הפעילויות החביבות עלינו, אבל קצת מוזיקה נחמדה ברקע תוכל לעזור לכם תוכלו לפזז בזמן שאתם שוטפים את הכלים הרב פעמיים ולדעת שהצלתם בכך חיים של המון בעלי חיים, כולל בעלי חיים מסוג בני אדם. בגלל המודעות הגוברת לנושא, תוכלו למצוא היום כלים רב פעמיים רבים שיתאימו לכם גם אם אתם יוצאים לטיול, ובטח אם אתם יורדים לסיני – בין אם צלחות רב תאיות אשר מתקפלות ובעלות מכסה; סט של מזלג- סכין-כף מחוברים כאחד, בקבוקי שתייה ממתכת אל חלד; קשים רב פעמיים; קשים מתכלים; כוסות ממתכת אל חלד אשר מתקפלות לגודל של מחזיק מפתחות ועוד. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת והמודעות הגוברת ישנו מגוון רחב של מוצרים רב פעמיים שיעשו לכם חיים ממש קלים.

לסיני אפשר להכניס כל סוג של כלים רב פעמיים בלי שום בעיה, ואם אתם נרתעים בגלל עניין שטיפת הכלים (בדרך כלל קורה בקבוצות גדולות), הנה שני טיפים שכולים לעזור:  

  1. לעשות תורנויות שטיפת כלים / לשלם לשוטפי כלים (אולי פחות כיף, אבל זה שווה את זה בשביל להציל את החיים על כדור הארץ).
  2. להשתמש בכלים מתכלים. ישנם היום כלים רבים העשויים מחומרים מתכלים כמו במבוק, נייר ועוד. אם באמת אתם נחרדים מעניין השטיפה, עדיף לפחות להשקיע בקנייה של כלים מתכלים, ובסוף הארוחה פשוט להטמין אותם בקומפוסט (פח לפסולת אורגנית – הפח החום, או פשוט פח ייעודי שנמצא בגינות ציבוריות במקומות רבים בארץ. פחות יעבוד בסיני…) על מנת שיוכלו להתכלות בצורה הנכונה והלא מזיקה.

 

אם כל אחד מאיתנו יעשה את המאמץ הקטן הזה, נוכל לעצור את התדרדרות המצב, להתחיל לפעול בגדול למען אנרגיה מתחדשת ולהציל את החיים על כדור הארץ. זה בידיים שלנו ♻️ 🌍

Sending
User Review
0 (0 votes)

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? היו חברתיים ושתפו

עזרו לנו לעזור לכולם

נתקלת בחוסר דיוק או שיש לך המלצה לשיפור התוכן? ספר לנו כדי שנוכל להשתפר עבור המטיילים הבאים!

יש לך תוכן מעניין על סיני שאת/ה רוצה לחלוק עם אחרים?

קח/י חלק במהפכה ואנחנו נדאג להוסיף את המידע בצורה מסודרת ומונגשת ל-Sinai Vibes

בקטע של טרמפ לסיני?

שווה לבדוק את קבוצת הפייסבוק "סיני – טרמפים, נסיעות והגעה"

כתבות נוספות באתר
רגע לפני שאתם משלמים את אגרת המעבר לסיני...
האם כבר ערכתם ביטוח נסיעות הכולל חילוץ והצלה?

כולנו רוצים שהטיול שלנו לסיני יעבור באופן חלק ונעים, אך לעיתים, מבלי שזה תלוי בנו דברים משתבשים. על מנת להיות מכוסים במקרה של פציעה, תאונה ותקלות נוספות בטיול, חשוב מאוד לערוך ביטוח נסיעות. למידע נוסף על ביטוח הנסיעות לחצו כאן

אל תפספסו את המקום שאהבתם!
מקום האירוח שעניין אתכם נקרא חושבים שמחר תזכרו את זה? כבר התאמצתם, חיפשתם ואפילו מצאתם מקום שמעניין אתכם.. יהיה קצת חבל אם מחר לא תזכרו איך קוראים לו. הכניסו את כתובת המייל שלכם כאן למטה וקבלו את פרטי המקום. קחו את הזמן לחשוב והזמינו כשנוח לכם!

פרטי מקום האירוח בדרך אליכם! 🙂
תרגישו חופשי לשלוח לעצמכם תזכורות למקומות אירוח נוספים מהאתר

דילוג לתוכן