איך נדבקתי באהבת סיני?

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? היו חברתיים ושתפו

נכתב ע"י גיא שילה

מי הדביק אותי באהבת סיני? איך זה קרה?

אני יכול לחשוב על מספר אנשים שהביאו אותי לאהוב את סיני. הראשונים היו הורי, מן הסתם – וזה יסופר בפעם אחרת. אך מכל האנשים שהשפיעו על ההבנה וההיכרות שלי עם סיני – ובעקבות אלו גם האהבה הגדולה למקום הזה – בחרתי לספר לכם בכמה מילים על מלמד. משה מלמד ז"ל.

מלמד היה שם, כמעט בכל פעם שהגעתי לסיני. הזיכרון הראשון שלי ממנו הוא בערך מגיל 11, חנוכה בד'הב, בקאמפ הראשון – של שייח' עלי. ירד גשם, ולמלמד היה שם בית קטן עשוי מבוץ. ובשנים שלאחר מכן משהו יותר מדוגם, ומאד משמעותי, אצל חמד בקרייזי קאמל. "הבית של מלמד", קראנו לו, והוא תכ'לס היה המבנה היחיד מאבן בין תחנת המשטרה למגדלור, כשד'הב עוד היתה חוף זהוב, דקלים וחושות. תמיד הייתה סביבו חבורה של אנשים מיוחדים, אוהבי סיני אמיתיים, ואספנו אלינו גם "נספחים" לטיולים והצלילות. הייתי הילד של החבורה, וזה שסוחב את ציוד הצלילה של מלמד, ומצלם כשכולם רובצים בהנאה ומאזינים לבדיחות והסיפורים שלו, שאף פעם לא נגמרו.

ממלמד למדתי שלהגיע מתל אביב לסיני 10 פעמים בשנה, זה אפשרי מאד, ואפילו לא מצריך הרבה מחשבה. נכנסים לרכב בערב או ב-1 בלילה, ובבוקר אנחנו כבר על החוף. רק להיזהר מהגמלים שהולכים מהופנטים באמצע הלילה על הכביש הראשי. ולא לעבור בתוך שיטפון זורם, אלא אם כן יש לכם ציוד צלילה ברכב. ועוד טיפים וצ'יזבטים. איתו ביקרתי שייח'ים בדואים בכל מיני פינות נסתרות בהרים ובעסאלה – הכפר הבדווי של ד'הב. והסיפורים על סיני – כמה פעמים רצינו להקליט, לכתוב אותם. הצלילה המפורסמת ל-97 מ' בחור הכחול עם ליאור די-נור (שגילה את הקשת המפורסמת והמעבר לים הפתוח). הסיפור הבלתי יאמן על עטווה עם הרגל האחת (שהיה מגובה בצילום שלו ושל אומברק במפרץ הכרישים). והסיפורים שנכתבו תוך כדי הביקורים בסיני, כטוב ליבנו בטקילה והמדורה בואדיות תחת שמי הכוכבים.

מלמד הגיע לסיני מהשמיים. אשכרה צנח שם, במבצע קדש, 1956. הוא היה שם לפני כולנו, והמשיך כל השנים. תמיד סיפר איך כשהגדוד התפנה משארם א-שייח' במרץ 1957, הוא עלה על הנחתת, עמד על הסיפון בזמן ההפלגה לאילת – ומרחוק ראה נווה מדבר עם דקלים על החוף – וזו היתה הפעם הראשונה שעיניו שזפו את ד'הב, והוא אמר לעצמו שהוא חייב לחזור למקום הזה. וכמו שהבטיח, כך היה, ומלמד חזר לד'הב אחרי ששת הימים, ומאז הפך אותה לבית השני שלו, גם בזמן ישראל וגם לאחר ההחזרה למצרים. האהבה שלו לסיני היתה עמוקה והקרינה על כל מי שסבב אותו. כולם נדבקו, בלי יוצא מן הכלל. ועד היום, אם תלכו במדבר בין שארם לד'הב ותפגשו בדואי זקן, תהיו בטוחים שאם תזכירו את השם בהגייה הנכונה: "מממלללאאאאממד", ישר תקבלו כוס תה והזמנה לסיפור שכאילו נלקח מאלף לילה ולילה. אהבת סיני אמיתית.

חצי האי סיני
משה מלמד ז"ל (משמאל) וחבר. צילום: גיא שילה
Sending
User Review
0 (0 votes)

מכירים מישהו שזה עשוי לעניין אותו? היו חברתיים ושתפו

עזרו לנו לעזור לכולם

נתקלת בחוסר דיוק או שיש לך המלצה לשיפור התוכן? ספר לנו כדי שנוכל להשתפר עבור המטיילים הבאים!

יש לך תוכן מעניין על סיני שאת/ה רוצה לחלוק עם אחרים?

קח/י חלק במהפכה ואנחנו נדאג להוסיף את המידע בצורה מסודרת ומונגשת ל-Sinai Vibes

בקטע של טרמפ לסיני?

שווה לבדוק את קבוצת הפייסבוק "סיני – טרמפים, נסיעות והגעה"

כתבות נוספות באתר
אל תפספסו את המקום שאהבתם!
מקום האירוח שעניין אתכם נקרא חושבים שמחר תזכרו את זה? כבר התאמצתם, חיפשתם ואפילו מצאתם מקום שמעניין אתכם.. יהיה קצת חבל אם מחר לא תזכרו איך קוראים לו. הכניסו את כתובת המייל שלכם כאן למטה וקבלו את פרטי המקום. קחו את הזמן לחשוב והזמינו כשנוח לכם!

פרטי מקום האירוח בדרך אליכם! 🙂
תרגישו חופשי לשלוח לעצמכם תזכורות למקומות אירוח נוספים מהאתר

שאלות? קבלו תשובות ממש מהר

לפעמים הרבה יותר נוח לנו פשוט לשאול שאלה ולקבל תשובה בזריזות 🙂
הצטרפו ל "
סיני – טיפים והמלצות" בפייסבוק וקבלו תשובות עכשיו!

דילוג לתוכן